נטף תקווה נ' ניו פארם דראגסטור בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תובענה שעילתה פרסום לשון הרע.

התובעת עבדה בסניף של הנתבעת 1, כסוכנת של חברה, והנתבעת 2 היתה מנהלת הסניף האמור מטעם הנתבעת 1.

לטענת התובעת - בתאריך 15.3.2007 סיימה את משמרתה, רכשה מספר מוצרים, הגיעה לקופה, שילמה ופנתה לצאת. ביציאה, ביקש קצין הביטחון לערוך בדיקה לתובעת, אשר נטען כי היא בדיקה שגרתית לעובדי הסניף. לטענת התובעת התברר בבדיקה כי הקופאית הדפיסה 3 חבילות "לילי" (תחבושות אשר מחיר כל חבילה – 7.74 ש"ח), במקום 4 חבילות. קצין הביטחון הפנה את התובעת לנתבעת 2, התובעת טענה כי מדובר בטעות של הקופאית, ולטענתה הקופאית הודתה בטעותה בו במקום.

הנתבעות מכחישות את הטענה כי הקופאית הודתה בטעות כאמור, וטוענות כי באף שלב לא הודתה כי טעתה בהדפסת החשבונית.

לטענת התובעת, היא החלה לברר פרטים, לאור שיחת טלפון עם המפקחת שלה (התובעת כאמור סוכנת של חברה), בה נאמר לה כי הנתבעת 2 מאשימה אותה בגניבה, ונתברר לה כי הנתבעת 2 אספה את כל צוות העובדים והודיעה להם כי התובעת גנבה חבילה של "לילי" בסך 7.74 ש"ח.

עילת התביעה הינה בטענה כי בכך שהנתבעת 2 אספה את כל עובדי הנתבעת 1 ואמרה להם את הדברים האמורים, יש כדי הוצאת לשון הרע.

הנתבעות מכחישות את הדברים המיוחסים לנתבעת 2, וטוענות כי הנתבעת 2 אכן ריכזה את עובדי הסניף לשיחה, אולם כל שנאמר בה הוא כי בבדיקה שיגרתית של הקב"ט אצל עובדת בסניף, נמצא מוצר בסך של פחות מ – 10 ש"ח שלא עבר בקופה, וכי בשל אי העמידה בנהלים, לא תוכל העובדת לעבוד עוד ברשת. הנתבעות טוענות כי הנתבעת 2 הקפידה שלא לייחס לעובדת האמורה חשד לגניבה, וכי לא נעשה באותה שיחה שימוש במילה גניבה על כל הטיותיה, או כל מונח ברוח דומה, וכי הנתבעת 2 הקפידה שלא לנקוב בשמה של העובדת, כך ששמה של התובעת כלל לא נזכר בשיחה.

נטען כי מטרתה של שיחה זו היתה להבהיר לעובדים כי עליהם להקפיד על נהלי הרשת בכל הקשור לרכישת מוצרים, על מנת למנוע אי נעימות בעתיד.

התובעת טוענת כי היה על הנתבעת 2 לבדוק את מצלמות האבטחה, ולהודיע למשטרה על מנת שזו תחקור, וכי הנתבעות הפכו לרשות החוקרת, השופטת והמבצעת.

בשים לב לכך שעילת התביעה ענינה אותה אסיפה של העובדים בסניף ביום האירוע, והדברים אשר נאמרו במסגרתה, יתמקד הדיון בכך.

העידו מטעם התובעת גב' בתיה גרשון, קבט"ית סמויה בסניף, אשר אמרה כי שמעה על המקרה של התובעת מדיילות, גב' מורלי כרטשנר, מנהלת הדיילות של החברה בה הועסקה התובעת ואשר העידה על שיחות טלפון עם הנתבעת 2 ועם התובעת, וציינה כי התובעת עובדת אמינה, חרוצה וישרה. כן הוגש תצהיר של עדה נוספת אולם התובעת ויתרה על עדותה, וכך גם על העדת עד נוסף.

כן העידה התובעת בעצמה. בתצהירה היא חזרה על הטענות המפורטות לעיל, ועל התיאור העובדתי האמור לעיל, למעט ביחס לשיחתה עם המפקחת גב' כרטשנר. בענין זה לא טענה בתצהירה כי המפקחת אמרה לה כי נתבעת 2 מאשימה אותה בגניבה כפי שנטען בכתב התביעה. (ראה סעיף 7 לכתב התביעה וסעיף 6 לתצהיר התובעת).

התובעת לא הביאה לעדות מי מהמשתתפים באותה אסיפה נשוא התובענה, ומכאן שלא הוגשה מטעמה עדות ישירה ביחס לדברים אשר נאמרו באותה אסיפה, דברים אשר הם ליבה של עילת התביעה.

דברי העדה מטעם התובעת, הגב' מורלי כרטשנר, מחזקים את גירסת הנתבעת 2. כך אומרת העדה בחקירתה הנגדית כדלקמן :

"ת. היה ברור לי שזו טעות של הקופאית, אחרי השיחה שלי עם תקווה. אחרי השיחה שלי עם שוש לא היתה לי שום דעה. לא חשבתי כלום.

ש. חשבת בעקבות השיחה עם שוש שיכול להיות שתקווה גנבה ?

ת. בשום פנים ואופן לא".

ש. את אמרת לתקווה שמאשימים אותה שהיא גנבה מוצר ?

ת. אמרתי שמאשימים אותה בלקיחה של מוצר שלא היה רשום בחשבונית."